בס"ד
תביעתו של הנפגע עידו הירש שלא קיבל זכות קדימה (נהג חסר רישיון וביטוח-נפסק 65% אשם תורם)[1]
להלן נסיבות התאונה:
- התובע, עידו הירש, יליד 5.1.88 (להלן: "התובע" או "עידו"), נפגע בתאונת דרכים ביום 6.3.07, בשעות הערב המוקדמות, בצומת הרחובות קק"ל-השקמים בכפר תבור, עת רכב על אופנוע מספר רישוי: 3814635 (להלן: "האופנוע") והתנגש ברכב מסוג פיאט, מספר רישוי: 6113605 (להלן: "הרכב"), בו נהג הנתבע 1, ד"ר אהוד רוזנר (להלן: "הנתבע" או "רוזנר"), כאשר במושב האחורי של הרכב ישבה דורון- בתו של רוזנר, אותה אסף מהמתנ"ס הסמוך (להלן: "התאונה").
- לאחר התאונה הובהל התובע במצב אנוש לבית החולים רמב"ם בחיפה כשהוא מחוסר הכרה. שם אובחן כי הוא סובל, בין היתר, מחבלת ראש קשה (ראו: נספח "ד" לכתב התביעה).
- התובע עבר מספר ניתוחים. ביום 22.4.07 הועבר לבית החולים בית לוינשטיין כשהוא מחוסר הכרה, אינו יוצר קשר וזקוק לעזרה מלאה בכל תפקודיו היום יומיים. מאז השתפר מעט מצבו ואולם, הוא אינו מסוגל למסור גרסתו לתאונה (ראו: נספח "ה" לכתב התביעה).
- אין מחלוקת כי האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה בעת התאונה.
- התובעים מבקשים בסיכומיהם לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע בתאונה ובגין הנזקים שנגרמו וייגרמו להוריו של התובע על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
- יצוין, כי ביום 9.1.08 הוגש כתב אישום בבית המשפט לתעבורה בנצרת נגד הנתבע (ת.ד 1170-5/08) בגין התאונה ובו הואשם בעבירות של אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה; נהיגה בחוסר זהירות והתנהגות הגורמת נזק (ראו: מוצג "יב" בת/3). עד כה טרם התקיים דיון בכתב האישום ודינו של הנתבע לא הוכרע.
(ז)לטענת הנתבעים, נהג התובע על אופנוע מסוכן, אשר עבר טיפולים לא חוקיים לשיפור ביצועיו, אופנוע שאינו תקין, ללא רישיון, ללא ביטוח, תוך ידיעה שהרכב אינו מבוטח, ללא קסדה, ללא אורות, ובמהלך נסיעה פראית באופנוע, תוך שהוא מרים את הגלגל הקדמי ובמהירות מופרזת, נכנס לצומת בפראות, תוך סיכון התנועה וסיכון העוברים והשבים, לא ציית לחוקי התנועה ונכנס לצומת שאינו פנוי.
נפסק כי :
"במקרה דנן, רוזנר חב כנהג חובת זהירות מושגית כלפי משתמשים אחרים בדרך, לרבות נהגים אחרים. כמו כן, חב רוזנר גם חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע. הסכנה הנובעת מנהיגה בכביש היא סכנה שניתן וצריך לצפותה. מדובר בסכנה שאינה סבירה, העשויה להביא לפגיעה ממשית וכמובן שגם למוות. אין שום תועלת חברתית בקיומה של הסכנה ואמצעי הזהירות הדרושים למניעתה פשוטים יחסית, שכן כל שנדרש מרוזנר הוא בדיקה יסודית של שדה הראייה בכל הנוגע לרכבים המגיעים ממול ועצירה בהתאם לתנאי הדרך (ראו: פרשת ועקנין). היה על רוזנר להיזהר בכביש ולהקפיד בנהיגתו, קל וחומר כאשר מדובר בשעת לילה, כאשר שדה הראייה מוגבל והוא מגיע לצומת, בו עליו ליתן זכות קדימה בטרם יפנה שמאלה.
לנוכח הממצאים לעיל, סבורה אני כי למרות המהירות בה נהג התובע, יכול היה רוזנר ואף חייב היה להבחין באופנוע בטרם נכנס לצומת. במקרה דנן הייתה חובה מצד רוזנר לצפות את הסכנה שבדרך, לצפות כי עלול להופיע רכב מהכיוון הנגדי, כפי שאכן קרה בפועל, והיה עליו לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים. רוזנר לא מלא חובתו הבסיסית כנהג רכב ולא שם ליבו לנעשה בכיוון נסיעתו כדי לברר אם נסיעתו לא תהווה מכשול או סיכון למשתמשים אחרים בדרך, ובפרט כשלרכב הנוסע מהנתיב הנגדי יש זכות קדימה.
למרות זאת מפרשת כב' השופטת את זכות הקדימה כזכות יחסית זכות הקדימה אינה זכות מוחלטת, אלא זכות יחסית היא, ויפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בפרשת חנחן שהוזכרה לעיל:
"על הנהג המתקרב לצומת שאינו מרומזר, אף שניתנה לו זכות קדימה בשל תמרור "עצור" המצוי ברחוב בחוצה את דרכו, אין פירוש הדבר שיש לו זכות מוחלטת להיכנס לצומת מבלי להתאים את מהירות הנסיעה ולוודא שהדרך חפשית לפניו ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בצומת או הנכנס לתוכו באותו זמן."
לסיכום סוגיה זו, אני קובעת כי ראוי יהיה להשית על התובע תרומת רשלנות בשיעור משמעותי בשל העובדה שנסע במהירות גבוהה בהרבה מהמותר בחוק, ללא אורות ובצורה מסוכנת. את רשלנותו התורמת אני מעמידה על 65%".
אם כך, למרות שהנפגע עידו לא קיבל זכות קדימה בסופו של יום הוא נושא באשם תורם של 65%. הווי אומר אם נניח לאור מצבו הרפואי נזקיו מגיעים ל-10 מליון שקלים, סכום הפיצוי שאותו יקבל עידו מחברת הביטוח של הנהג הפוגע, מר רוזנר, תעמוד על סך 3.5 מליון שקלים.
[1] ת"א (מרכז) 2843-12-07 עידו הירש וח' נ' ד"ר אליהו רוזנר ואח'. תק-מח 2010(3) פורסם בנבו.