אם רכבתם לתומכם על אופניים חשמליים, נתקלתם במכשול, נפלתם ונפגעתם, מה תעשו? האם מדובר בתאונת דרכים, או שאולי מדובר בתאונה 'רגילה'? ומה הדין במקרה שרכב פגע בכם, רוכבי האופניים?
לסיווג התאונה משמעויות דרמטיות לגביכם – אילו וכיצד? מיד, במאמר שלפניכם.
אופניים חשמליים – הקדמה
בשנים האחרונות, מקיפים אותנו אופניים חשמליים מכל עבר. הם נוחים, יעילים ומאפשרים לנו להתנייד בקלילות מנקודה אחת לאחרת, במיוחד בתוך ערים צפופות, בהן הנסיעה ברכב פרטי היא בלתי אפשרית לפעמים, שלא לדבר על מציאת חניה. כמו-כן, הם מהווים תחליף מצוין לתחבורה ציבורית, שעם כל הצער, בישראל היא רחוקה מלהיות מושלמת. עם זאת, גם כלים אלו לא חפים מתאונות, ולצערנו רוכבים רבים נפגעים בתאונות ונזקקים לטיפול רפואי.
אופניים חשמליים – כלי רכב או אופניים רגילים?
ראשית, נציין כי עד היום המדינה לא הסדירה בחוק את מעמדם של האופניים החשמליים. בית המשפט העליון קבע לפני מספר שנים, כי אופניים חשמליים אינם מוגדרים ככלי רכב מנועי. לצד זה, ישנן תקנות באשר לגיל המינימלי לרכיבה על אופניים חשמליים, עמידה במבחן תאוריה ותנאי כשירות נוספים. כיום, אופניים חשמליים אינם מחויבים בביטוח חובה, אך יש חברות ביטוח שמבטחות רוכבי אופניים חשמליים.
כלומר – יש 'תזוזה' מסוימת בנושא, וניסיון להתקדם אולי לעבר הגדרת אופניים חשמליים בצורה שונה מזו שהגדיר בית המשפט העליון, לצד מגמות שונות בפסיקה. אך השורה התחתונה כיום היא שאופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי.
האם תאונה עם אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי נחשבת לתאונת דרכים?
בדומה לריבוי אופניים חשמליים, גם הקורקינטים החשמליים נעשו פופולריים מאוד בשנים האחרונות. תאונות עם קורקינט חשמלי או אופניים חשמליים קורות לעתים תכופות. נשאלת השאלה איך לסווג תאונה כזו.
הסיווג של התאונה חשוב לאין שיעור, משום שיש לכך השלכות לגבי הזהות של מי שיפצה את הנפגע בתאונה.
מכיון שכל כלי הרכב בישראל מחויבים בביטוח חובה, כאשר מתרחשת תאונה ויש ביטוח חובה – יש מי שיפצה. במקרה שאין, תאונת פגע וברח למשל, פונים לקרנית. אולם, כאמור, אופניים חשמליים אינם מחויבים בביטוח חובה, ולכן נשאלת השאלה – מי יפצה.
תאונת דרכים לעומת תביעות נזיקין
חשוב לדעת, כי שיטת המשפט הישראלית מבחינה בין תאונת דרכים לבין תביעות נזיקין. במקרה של תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975) – חוק ייחודי שמסדיר את דיני הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כאשר נגרמו לנפגע נזקי גוף – אין צורך להוכיח אשם, והנפגע זכאי לפיצויים גם אם הוא אשם בקרות התאונה.
לעומת זאת, תאונה שלא עונה להגדרה של תאונת דרכים לפי החוק, תסווג כתביעה נזיקית 'רגילה', והדין שיחול עליה הוא פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968. בתביעת נזיקין לפי פקודת הנזיקין, על הנפגע להוכיח את אשמת הפוגע כדי לקבל פיצוי.
אם כן, כאשר רוכב אופניים או רוכב קורקינט נפגע מכלי רכב אחר, יש לו עילת תביעה לפי החוק הפלת"ד. אולם, כאשר רוכב אופניים או רוכב קורקינט נפגע ע"י רוכב אחר או באופן שונה, למשל: בשל מפגע בכביש או בשל סטיה פתאומית כדי להימנע מפגיעה באדם שרץ לכביש וכד', יש לבחון האם עומדת לו עילת תביעה מחוץ לחוק הפלת"ד – כלומר: עילת התביעה תבחן לפי פקודת הנזיקין. שימו לב – הזכאות לפיצוי במקרים כאלו אינה אוטומטית, והיא תלויה בשאלה מי האשם בתאונה.
רכב על אופניים חשמליים ונפגע מבור – מי יפצה?
דוגמה לחשיבות סיווג התאונה, ניתן למצוא בתיק שניהל הח"מ לאחרונה. מדובר ברוכב אופניים צעיר, שרכב על אופניים חשמליים על מדרכה רחבה בעיר במרכז הארץ. במהלך הרכיבה, הבחין הרוכב בעמוד חשמל, ולכן סטה כדי לא להתנגש בו. מיד לאחר מכן, הופתע כאשר נכנס לבור פתוח ועמוק. הוא התהפך קדימה על הסנטר, ונפגע בראשו, בפניו ובגופו. בנוסף לחבלות אורתופדיות, נגרמה לצעיר צלקת מכוערת, נשברו לו שיניים ונפגע ההליך האורתודנטי שהיה מצוי בו.
אחת השאלות החשובות שעלו על הפרק היא, האם תאונת האופניים מסווגת כתאונה לפי חוק הפלת"ד או שמדובר בתיק נזיקין רגיל.
עו"ד אסולין טען, כי מדובר בתיק נזיקין רגיל, שבו קמה אחריות לעירייה ולחברה שמבצעת את עבודות העפר לקרות התאונה. ע"פ הטענה, הבור היווה דבר מסוכן – בור פתוח ברשות הרבים, והחברה הקבלנית ברשלנותה לא דאגה לתחזוקה מתאימה של המדרכה ו/או לחסום או לגדר את האזור בו נמצא המפגע.
בסופו של דבר, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה התובע יקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו. בית המשפט הורה על הפחתת הפיצוי בשיעור של 20% בשל אשם תורם של התובע.
מה עוד חשוב לדעת?
- במקרה דומה אחר, אילו ב"כ התובע לא היה מנסה להוכיח כי מדובר בתביעת נזיקין, ייתכן שהתובע לא היה מקבל כל פיצוי, משום שהיה מתקשה להוכיח שמדובר בתאונת דרכים, שכן מחד לא פגע בו רכב אחר ומאידך, האופניים החשמליים אינם כלי רכב מנועי, כאמור.
- התייעצות עם עו"ד שמתמחה בנזיקין חשובה ביותר במקרים כאלו, שכן יש לבחון היטב מהו הסיווג המתאים, כמו גם פרטים רלוונטיים אחרים לצורך הבנת המקרה ובחירה בעילת התביעה המתאימה: האם הייתה תאורה בשביל, האם היה על האופניים פנס, וכד'.
- לא פחות חשוב הוא לדעת לשייך ולהגדיר בצורה נכונה את המקום שבו ארעה התאונה – האם על המדרכה, על הכביש או במקום אחר? ונסביר: במקרה הנדון שבו נפגע רוכב האופניים החשמליים, עו"ד אסולין הצליח להוכיח שמדובר בשביל אופניים, אע"פ שעדיין לא היה תמרור מתאים. עו"ד אסולין השתמש בתוכניות הביצוע של העבודות במקום, לפיהן היה כתוב שמדובר בשביל אופניים. אילו היה נקבע שהצעיר רכב על מדרכה, ייתכן שהתוצאה המשפטית הייתה שונה, שכן אין לרכוב על מדרכה.
לסיכום, אם נפגעתם בתאונה, ואתם רוצים 'לרוץ' לבית המשפט ולהגיש תביעה, עצרו לרגע. חשוב לקבל ייעוץ משפטי מתאים מעו"ד שמתמחה בנזיקין ותאונות, כדי לבחון היטב את המקרה, לבדוק האם מדובר בתאונת דרכים או תאונה אחרת, ולהעריך האם אתם זכאים לפיצויים. סיווג התאונה ועילת התביעה הנכונה יכולים לחרוץ גורלות, לטוב או לרע. התייעצות עם עו"ד מקצועי ומנוסה עשויה לחסוך לכם כסף רב ועוגמת נפש עתידית.