בס"ד
תאונה בבית של חבר.
תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך 60,000 ₪ עפ"י פוליסה קולקטיבית לביטוח תאונות אישיות (להלן: "הפוליסה") לתלמידי מוסד חינוכי, בגין תאונה שאירעה לתובע בבית חברו, בהיותו תלמיד ביה"ס הניסויי בירושלים.
ביום 2.9.94 נפגע התובע בתאונה בעת שהדליק אש לברביקיו בבית חברו בעזרת בקבוק ספירט שהתפוצץ. כתוצאה מהתאונה נכווה התובע בחזהו בחלק הקדמי של כתף שמאל, במותן ובחלק התחתון בבטן. התובע פונה ואושפז למשך שבועיים במחלקה לכירורגיה פלסטית בביה"ח הדסה הר הצופים, שוחרר והמשיך בטיפול אמבולטורי למשך מספר שבועות נוספים. לטענת התובע הוא רותק למיטתו במשך שבועיים. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע בין היתר צלקות בבטנו ובכתפו השמאלית.
בהסכמת הצדדים מונה ד"ר קפלן כמומחה שבחוות דעתו מיום 6.9.99 העניק לתובע בגין הצלקות – 7% נכות.
הנתבעת טוענת כי אין כיסוי ביטוחי לנכות זו משום שקביעת המומחה כי הצלקות אסתטיות בלבד, מוציאות את המקרה מהגדרת "נכות" בפוליסה.
מנגד טוען התובע כי מחוו"ד המומחה לא עולה כי מדובר בצלקות אסתטיות בלבד, אלא גם בהפרעות תפקודיות הנובעות מצלקות אלה, ולפיכך קיים כיסוי ביטוחי לנכות זו.
הצדדים הגיעו להסכמה כי לא יובאו ולא ייחקרו עדים וכי ביהמ"ש יפסוק על יסוד החמר שבתיק וסיכומי הצדדים שיוגשו בכתב, כשהמחלוקת ביניהם נותרה ביחס לשתי שאלות: האחת, האם הפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי לנכות שנגרמה לתובע? והשניה, האם הצלקת שנגרמה לו היא אסתטית בלבד?
המבטחת עמדה בהגדרת הסייג במונח "נכות" בדרישות הצורניות שמטיל סעיף 3 באשר לפירוט הסייגים והתנאים לחבות חוזה הביטוח במקום הסמוך ביותר לנושא ולא נדרשת כאן הבלטה.
לפיכך חל בענייננו כיסוי ביטוחי.
זאת ועוד, בזמן מאמץ (כמו בטיפוס) התובע סובל מעקצוצים ומגירוד (ראה תלונות הנבדק בחווה"ד), כך שמדובר בצלקות שלבד מפגיעתן האסתטית הן פוגעות גם בתיפקודו של התובע בעיקצוץ ובגירוד בזמן מאמץ, ומכאן שהן מקשות על התובע ומפריעות לו במאמץ.
לאור האמור, הרי שאין מדובר בענייננו בצלקות שנכותן אסתטית בלבד אלא היא גם תפקודית.
אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הסכומים כדלהלן:
א. בגין אי הכושר הזמני – 1,393.34 ₪.
ב. בגין הנכות הקבועה – 16,962 ₪.
סך הכל – 18,352 ₪
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום האירוע 2.9.94 ועד מועד התשלום המלא בפועל.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.
מומלץ לעיין בפסק הדין המלא שמספרו : 9735/99 (ת"א).